מי מסנן את המעצרים במשטרת ישראל
מי "מסנן" את בקשות המעצר?
בטרם פרשתי ממשטרת ישראל, נקלעתי לעימות חריף, המדגים יותר מכל את דרך פעולת המשטרה. הימים הם שנת 2003 פשיעת הרחוב בעליה ומפקדי התחנות נדרשים להביא "תוצאות".
שלושה נערים כבני 16 בבגדי ספורט באחת מערי הקריות, חוזרים ביום שישי בצהריים ממשחק כדור-סל שכונתי. איתרע מזלם ובעודם הולכים על המדרכה ליד רכב פרוץ חולפת במקום ניידת הסיור של התחנה. השוטר מסמן לנערים לעצור ומתשאל אותם לגבי פריצת הרכב. הנערים מכחישים ומעוכבים בתחנת המשטרה, שם הם נחקרים לגבי פריצת הרכב ומכחישים. שום רכוש לא נתפס. השוטרים פונים לקצין התורן ומבקשים לכלוא את הקטינים ש לאף אחד מהם אין שמץ של עבר פלילי.
בהתייעצות טלפונית אני מורה להם לשחררם את הנערים לכל מחאות שוטרי הסיור , שטענו איך שחררנו "פורצים על חם".
נניח שנערים הללו היו נכלאים ומובאים לשופט תורן. נניח גם שכמות העצורים הייתה רבה באותה שבת, האם היו משוחררים? אולי כן ואולי לא.בשיטת העבודה שלנו ,כאשר נקבע שופט מעצרים תורן שבמקביל גם מבצע את עבודתו הרגילה באותו היום, וכמות העצורים רבה, כל דיון בהארכת מעצר נמשך כמה דקות והשופט יתקשה לעיתים לקבל החלטה נכונה, ולכן הוא נצמד להבנתו, למספר הנחות יסוד. תמיד הדהים אותי, הכוח שיש לשוטר לשלול את חירותו של אדם. כוח זה הוא עצום וכאשר הוא בא להאריך את מעצרו של חשוד בבית המשפט, השוטר בא בשם מדינת ישראל וכוחו מתעצם עוד יותר. צריך להבין את הסיטואציה. בדרך כלל אולם המעצרים מלא, קוצר הזמן מול ריבוי העצורים וברקע עבודתו השוטפת של השופט ומעל לכל "חזקת התקינות המנהלית" קרי שהמשטרה "יודעת מה היא עושה" ומשוללת כל שיקולים זרים.
לכן, ראיתי חשיבות אז וגם היום ,לשים בתפקידי מפתח בתחום החקירות, קצינים בעלי הכשרה משפטית, כדי שכבר בתחילת הדרך, יבוצע סינון נכון כלומר, ישחררו עצורים כבר בתחנה עוד בטרם הגשת הבקשה להארכת המעצר.למרות הכל נראה לי שהכיוון בשנים האחרונות הוא דווקא הפוך. כמות המעצרים בישראל במגמת עליה מאז שנת 1997 ועד היום דבר הטעון בהחלט בדיקה.
בטרם פרשתי ממשטרת ישראל, נקלעתי לעימות חריף, המדגים יותר מכל את דרך פעולת המשטרה. הימים הם שנת 2003 פשיעת הרחוב בעליה ומפקדי התחנות נדרשים להביא "תוצאות".
שלושה נערים כבני 16 בבגדי ספורט באחת מערי הקריות, חוזרים ביום שישי בצהריים ממשחק כדור-סל שכונתי. איתרע מזלם ובעודם הולכים על המדרכה ליד רכב פרוץ חולפת במקום ניידת הסיור של התחנה. השוטר מסמן לנערים לעצור ומתשאל אותם לגבי פריצת הרכב. הנערים מכחישים ומעוכבים בתחנת המשטרה, שם הם נחקרים לגבי פריצת הרכב ומכחישים. שום רכוש לא נתפס. השוטרים פונים לקצין התורן ומבקשים לכלוא את הקטינים ש לאף אחד מהם אין שמץ של עבר פלילי.
בהתייעצות טלפונית אני מורה להם לשחררם את הנערים לכל מחאות שוטרי הסיור , שטענו איך שחררנו "פורצים על חם".
נניח שנערים הללו היו נכלאים ומובאים לשופט תורן. נניח גם שכמות העצורים הייתה רבה באותה שבת, האם היו משוחררים? אולי כן ואולי לא.בשיטת העבודה שלנו ,כאשר נקבע שופט מעצרים תורן שבמקביל גם מבצע את עבודתו הרגילה באותו היום, וכמות העצורים רבה, כל דיון בהארכת מעצר נמשך כמה דקות והשופט יתקשה לעיתים לקבל החלטה נכונה, ולכן הוא נצמד להבנתו, למספר הנחות יסוד. תמיד הדהים אותי, הכוח שיש לשוטר לשלול את חירותו של אדם. כוח זה הוא עצום וכאשר הוא בא להאריך את מעצרו של חשוד בבית המשפט, השוטר בא בשם מדינת ישראל וכוחו מתעצם עוד יותר. צריך להבין את הסיטואציה. בדרך כלל אולם המעצרים מלא, קוצר הזמן מול ריבוי העצורים וברקע עבודתו השוטפת של השופט ומעל לכל "חזקת התקינות המנהלית" קרי שהמשטרה "יודעת מה היא עושה" ומשוללת כל שיקולים זרים.
לכן, ראיתי חשיבות אז וגם היום ,לשים בתפקידי מפתח בתחום החקירות, קצינים בעלי הכשרה משפטית, כדי שכבר בתחילת הדרך, יבוצע סינון נכון כלומר, ישחררו עצורים כבר בתחנה עוד בטרם הגשת הבקשה להארכת המעצר.למרות הכל נראה לי שהכיוון בשנים האחרונות הוא דווקא הפוך. כמות המעצרים בישראל במגמת עליה מאז שנת 1997 ועד היום דבר הטעון בהחלט בדיקה.
צרו קשר לפרטים נוספים
מאמרים ופסקי דין אחרונים
זיכוי תקדימי נהיגה בשלילה
אזרח עתר נגד רשויות החוק אחרי שנתפס נוהג בלי רישיון שהפקיד במשרד הרישוי...
לפסק דין המלא >